הנרייטה סאלד: מייסדת הדסה ואם עליית הנוער

הנרייטה סאלד נולדה בבולטימור שבמרילנד, בתו של הרב בנימין סאלד. היא הייתה הבכורה מבין שמונה בנות.

בשנת 1877 סיימה את לימודיה בתיכון. במשך חמש עשרה שנה לימדה בבית הספר מיס גברת אדם ובבית הספר הדתי "אוהב שלום", והעבירה קורסים במקרא והיסטוריה למבוגרים. החל משנת 1893 עבדה כעורכת הראשונה בחברת ההוצאה לאור היהודית, תפקיד אותה שמרה במשך למעלה מ 23 שנים.

היא הייתה הבכורה מבין שמונה בנות.

בשנת 1877 סיימה את לימודיה בתיכון המערבי. במשך חמש עשרה שנה לימדה בבית הספר מיס גברת אדם ובבית הספר הדתי "אוהב שלום", והעבירה קורסים במקרא והיסטוריה למבוגרים.

בשנת 1896, חודש לפני שתיאודור הרצל פרסם את המגנום אופוס שלו, "Der Judenstaat", תיארה סולד את חזונה של מדינה יהודית בארץ ישראל כמקום לכנס את יהדות התפוצות ולהחיות את התרבות היהודית. בשנת 1898 בחר הפדרציה של ציונים אמריקאים את סולד כחברת הנשים היחידה בוועד המנהל שלה. במהלך מלחמת העולם הראשונה היא הייתה האישה היחידה בוועד המנהל הזמני לעניינים ציוניים כלליים. בשנת 1909, בגיל 49, נסעה סאלד לראשונה לארץ ישראל וגילתה את משימת חייה: בריאותו, חינוכו ורווחתו של היישוב (הקהילה היהודית בישראל לפני קום המדינה(

ב-1931 נבחרה לאספת הנבחרים השלישית מטעם רשימת "התאחדות נשים לשווי זכויות והסתדרות נשים עבריות.

סאלד הצטרפה לשש נשים נוספות במטרה להקים את הדסה שגייסה נשים יהודיות אמריקאיות לשדרוג שירותי הבריאות בארץ ישראל. הפרויקט הראשון של הדסה היה חנוכת תוכנית אחות אורחת בסגנון אמריקאי בירושלים.

הדסה מימנה בתי חולים, בית ספר לרפואה, מתקנים למרפאות שיניים, מרפאות רנטגן, תחנות רווחה לתינוקות – "טיפות חלב", מטבחים ושירותים נוספים עבור התושבים היהודים והערבים בארץ ישראל.

ארגון הדסה , נשא שנים רבות בנטל המרכזי של מימון פעולות עליית הנוער. בזכות מסירותה והישגיה כונתה סאלד "אם עליית הנוער" .

סולד שכנע את עמיתיה שתוכניות מעשיות הפתוחות לכולם היו קריטיות להישרדות היהודית בארץ הקודש. באוקטובר 1934 הניח סאלד את אבן הפינה לבית החולים החדש באוניברסיטת רוטשילד-הדסה בהר הצופים.

"סולד הקים ארגון משגשג בזמן שהתנועה הציונית הייתה בירידה. מתנדבי הדסה העריצו אותה. פתאום הם ראו שאישה יכולה להיות נשיאת ארגון גדול ופורח".

כ- 40 רחובות ישראל נקראים על שם הנרייטה סאלד.