ויליאם בלקסטון

הכומר ויליאם בלקסטון נולד בשנת 1841, והיה אמריקאי נוצרי ציוני שהיה עד למאבקים והרדיפות האכזריות אחרי יהדות רוסיה. בעקבות כך, החליט להקדיש את עצמו להשגת זכויות לעם היהודי. בלקסטון הטביע את חותמו בדפי ההיסטוריה בעיקר בזכות פעילותו ההומניטרית. לא רבים יודעים שהוא התחיל את חייו כאיש עסקים מצליח מחוץ לשיקגו, אילינוי והיה פעיל וחבר בקהילה האוונגלית-אמריקאית.

בתור בחור צעיר, ויליאם בלקסטון לא הורשה להתגייס לצבא האיחוד במהלך מלחמת האזרחים, עקב "מבנה גוף שברירי", כך הגיע בלקסטון אל ארגון הצלב האדום. בשנת 1878 כתב בלקסטון את ספרו ובכך נודע כאישיות תאולוגית נוצרית בארצות הברית וברחבי העולם. הספר שכתב, נמכר במיליוני עותקים ב-50 השנים האחרונות וב-48 שפות שונות. האתגר המרכזי אתו התמודד בלקסטון היה התנאים של היהודים באימפריית הצאר הרוסי. ברוסיה, הקהילה היהודית מנתה למעלה משני מיליון בני אדם, והתמודדה מעת לעת עם איומים על קיומה שבאו לידי ביטוי כפוגרומים ואלימות עממית. ויליאם בלקסטון הרגיש מחויבות לפעול, והרצון הזה נבע לא רק מהעקרונות הנוצריים לפיהם התחנך אלא לפי הפילוסופיה ההומניטרית.

עתירה לשלומם של היהודים

בשנת 1891, בלקסטון כתב את העתירה המפורסמת: "תזכיר בלקסטון". העתירה הייתה ממוענת אל נשיא ארצות הברית, בנג'מין הריסון בה ביקש שישתמש בקשריו הבין לאומיים על מנת לאפשר ליהודי רוסיה לעלות לארץ ישראל. לדבריו: "נוכחנו לדעת, כי לפי אמנת ברלין בשנת 1878 בולגריה הושבה לאזרחיה הבולגרים, וסרביה, לאזרחיה הסרבים, עכשיו מדוע לא נחזיר ליהודים את ארצם? פרובינציות אלו, שמוכרות כיום: רומניה, מונטנגרו, יוון נלקחו מידי העמים על ידי הטורקים (האימפריה העות'מאנית) והוחזרו לאחר זמן רב לעמים אלו. האם היהודים אינם בעלי הזכות להשיב לעצמם את אדמתם?"

תזכיר בלקסטון, מהווה התפתחות בינלאומית, ומזוהה כהצהרת בלפור האמריקאית. התזכיר המפורסם קצר שבחים רבים, במיוחד ממי שיהיה בעתיד שופט בבית המשפט העליון, לואיס ברנדייס שכינה את בלקסטון "אבי הציונות". ברנדייס, ביקש מבלקסטון תזכיר נוסף, אשר הוצג מאוחר יותר לנשיא ודרו וילסון, בשנת 1917. תזכיר בלקסטון השני, מהווה אבן דרך משמעותית, היות שהוא שהביא לתמיכתו של הנשיא בהצהרת בלפור. העתירה מהווה נקודת ציון מהותית בהיסטוריה, ומהווה ייצוג לכך שהחלום החל לצאת מן הכוח אל הפועל.

מוזיאון ידידי ישראל מנציח את הכומר ויליאם בלקסטון, אשר חלם על מדינת ישראל ונאבק עבור השגת זכויות ליהודים. השפעתו על מנהיגים משמעותיים בזמן פעילותו, כמו ודרו וילסון, היא החותם המשמעותי והעוצמתי שהשאיר בלקסטון בחייו. בלקסטון היה לוחם מובהק במאבק לזכויות אדם, אך החשוב מכל, הוא ניבא את הפוטנציאל האדיר הגלום בשיבתם של היהודים לארצם.